חוק גישור גירושין חובה

בקשה ליישוב סכסוך במשפחה – גישור חובה

גירושין זו ללא ספק אחת מרעידות האדמה האישיות החזקות ביותר. סיטואציה שעלולה לגרום לטלטלה רגשית מאוד גדולה וחזרה לשגרה איטית, אבל בהחלט שאפשרי למזער נזקים. בכנסת ישראל לפני 4 שנים חוקקו חוק שמחייב את הצדדים להתחיל בגישור לפני שפונים לערכאות. מה אומר החוק ומה דעתם של התומכים בו או המתנגדים לו?

חוק הגירושין החדש – חובת גישור

לפני 4 שנים, בחודש יולי 2016, נכנס לתוקף חוק חדש שמטרתו להסדיר ולהקל את ההתדיינויות בסכסוכי משפחה.

החוק החדש קובע כי זוג המבקש להתגרש חייב בטרם הגשת תביעה לגירושין בערכאה משפטית, כלומר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

לפנות ליחידת הסיוע של משרד הרווחה ולעבור לפחות פגישת גישור אחת בתוך 45 יום מיום הפנייה, ולעבור סך הכל לפחות 4 מפגשי גישור לפני שפונים להליך משפטי במסגרת החוק.

אנשי מקצוע שונים מיחידות הסיוע של משרד הרווחה הנמצאים ליד בתי הדין הרבני ובתי המשפט לענייני משפחה, מעניקים לזוגות שהחליטו להתגרש סיוע ראשוני ומידע רלוונטי, ובכללם גם מפגשי גישור שמטרתם לסייע לשני הצדדים לסיים את הגירושין בפרק זמן קצר כמה שיותר תוך הימנעות ממאבקים כואבים, יקרים וממושכים.


מטרתו של החוק שיזמו מספר חברות וחברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה גם יחד (חברי הכנסת דאז: מרב מיכאלי, איילת שקד שהייתה אז שרת המשפטים, יריב לוין, שולי מועלם ועליזה לביא), לסייע לבני הזוג המתגרשים לעבור את התהליך של משבר הגירושין בדרכי שלום עד כמה שניתן, זאת בכדי למזער נזקים נפשיים וכלכליים וכן לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית בראייה כוללת של כל בני המשפחה ובפרט הילדים.


מתנגדים לחוק גישור הגירושין או תומכים בו?

לא כולם מרוצים מהחוק הזה ויש לו תומכים ומתנגדים. אלו התומכים בחוק טוענים שהוא מאפשר לשני הצדדים לסיים את הקשר בפחות נזקים ולהגיע להסכמה בדרכי שלום מחוץ לכותלי בית המשפט.

המתנגדים לחוק טוענים שמה שמתרחש בתוך יחידות הסיוע הלכה למעשה אני ותהליך גישור במובן הקלאסי של המילה, שכן הצדדים מלווים במקרים רבים על ידי עורכי דין אשר בסופו של דבר מכתיבים את תוכן הפגישות ומהותן.


חוק הגישור – יקר יותר או לא?

המתנגדים לחוק טוענים כי כל ההליך הנדרש יקר יותר לשני הצדדים בסיכומו של דבר.

לדבריהם, אף על פי שאין בהליך ייצוג של עורך דין והוא מתקיים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט, בכל זאת יצטרכו שני הצדדים לשכור שירותיהם של עורכי דין בשביל שאלו יספקו להם יעוץ חיצוני הן בזמן תהליך הגישור חובה עצמו וגם אחר כך עם הפנייה לערכאות.


לעומת המתנגדים, באים התומכים בחוק וטוענים בדיוק ההיפך. לדבריהם החוק דווקא מוזיל את כל הליך הגירושין.

בעוד שבהליך המשפטי יש תשלומים של שכר טרחת עו"ד כפולה, כשכל צד שוכר שירותיו של עו"ד אחר שמייצג אותו מגיש תביעות ובקשות, אגרות שונות, ערעורים ויש שיאמרו שלא פעם גם כל עו"ד מושך ומשכנע את הצד אותו הוא מייצג לדרוש עוד ולהילחם וכשזה קורה, ההליך נמשך עוד ועוד, וככל שעורך הדין מלווה את ההליך יותר זמן, יהיו יותר פגישות וזה מן הסתם יעלה הרבה יותר.

 

מלחמות או דרכי שלום?

טענה נוספת של המתנגדים נוגעת לתופעות לוואי שעלולות להיות בהליך במקרה של מפגשי גישור שלמעשה יוצרים עיכוב הליכים.

הבעיה שעלולה להיווצר והחשש הגדול של המתנגדים הוא שמאחר ויש עיכוב הליכים, עלול צד אחד להבריח נכסים, להעלים רכוש וכספים ואף לברוח מהארץ.

לדבריהם יחידת הסיוע בסופו של דבר לא ממש יכולה לתרום לעידוד האמון ההדדי או למנוע מלחמות בין הצדדים.


התומכים מתמקדים לחיזוק טענותיהם בכך שהניסיון מראה כי כשמקיימים הליך של גישור, זה מאפשר לצדדים להביא עצמם לביטוי, המגשר יכול להסיר התנגדויות בהליך ולמתן עד למנוע הכפשות ועל ידי כך, למנוע מלחמות, התנהגות אלימה, פגיעה נפשית בילדים.


האם חוק הגישור השיג את מטרתו?

מחקר שערך משרד העבודה והרווחה בשנה שעברה מצא שחוק גישור גירושין חובה, או בשמו הרשמי "החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה", שחוקק בכדי לבחון חלופה שתאפשר לנהל את הסכסוך הזוגי המשפחתי מחוץ לכותלי בית המשפט, תוך השגת הסכמות בדרכי שלום, בהחלט השיג את מטרתו ומהווה ממש מהפכה בניהול הסכסוכים זוגיים-משפחתיים.


לפי נתוני המחקר שקיים משרד העבודה והרווחה באמצעות מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, רואים כי 40% מהזוגות דיווחו שהצליחו בעזרת הגישור להגיע להסכמה וכי 58% של המשפחות סיימו את הליך הגירושין בתוך 3 חודשים.


לפני שחוקק החוק ניתן היה לבחור בגישור גירושין, אבל לא הייתה לציבור מודעות שיש אפשרות כזו, המחקר מראה כי לאחר שנחקק החוק, כ-50% מהמשפחות בחרו שלא להגיש תביעה ולא פנו לערכאות, אלא סיימו את הקשר והתגרשו בדרכי שלום בעזרת גישור.