איך מחשבים פערי השתכרות בין בני זוג?

אם נדמה לכם שחלוקת הרכוש והנכסים של בני הזוג שמתגרשים קלה והנוסחה היא חצי-חצי, אתם טועים. בקביעה של חלוקת הרכוש וגובה המזונות נכנסים פרמטרים נוספים ובהם גם פערי השתכרות. מה זה אומר ואיך מחשבים? בכתבה שלפניכם

כשבני זוג מחליטים להתגרש, הם נדרשים לחשב את גובה המזונות עבור הילדים, מי ישא בהם ובאילו חלקים.

בחישוב גובה דמי המזונות, לוקחים בחשבון את הוצאות הילדים על כל רבדיהם ואיתם את ההכנסות של ההורים מכל מקור שהוא תוך התחשבות בזמני השהות.

חשוב לדעת שכאשר מדברים על הכנסות ההורים, לא מדברים רק על הכנסה ממשכורת נוכחית ובעצם, החישוב הוא בהתאם לפוטנציאל ההשתכרות הקיים לכל צד וכולל בתוכו לא רק משכורת, אלא מקורות הכנסה נוספים.

זוגות רבים רוצים להבין איך נקבע פוטנציאל ההשתכרות ואיך מחשבים פערי השתכרות בין בני הזוג.

דבר ראשון, חשוב שנדע כי עד היום לא נחקק עדיין שום חוק שמתייחס לנכסי קריירה וגם לא נבנה כל מודל ברור ומסודר שיעזור לשופטי בית המשפט לענייני משפחה, לקבוע באופן אחיד את תמחור פער ההשתכרות שבין הבעל והאישה.

אין מודל ברור, אבל יש 9 פרמטרים

מה שכן יש לבית המשפט אלו פרמטרים אליהם הוא מתייחס כשהוא מבקש לקבוע את נכסי הקריירה של בני הזוג ואת פערי ההשתכרות שיש ביניהם.

אלו הפרמטרים:

  1. גילו של כל אחד מבני הזוג
  2. מצבו הבריאותי של כל אחד מבני הזוג.
  3. מספר שנות נישואיהם
  4. היקפו של הרכוש המשותף
  5. במידה וקיים גם רכוש נפרד, גם הוא נלקח בחשבון.
  6. גובה השתכרותם של הגבר והאישה כל אחד בפני עצמו ופוטנציאל השתכרות עתידי אם יש כזה.
  7. גובה ההשקעה של כל אחד מבני הזוג בנכסי הקריירה שלו והתייחסות לתרומתו של בן הזוג השני לכך.
  8. ותק בעבודה ומספר שנות עבודה שנותרו למשתכר עד היציאה לגמלאות
  9. קיומו של כשרון טבעי מולד אצל אחד מבני הזוג או שניהם

הקשר בין נכסי קריירה, מוניטין אישי ופערי השתכרות

נכסי קריירה ומוניטין אישי הם בעצם שילוב של יכולת מולדת שיש לאדם, ניסיון שצבר עם השנים גם לפני הנישואין וגם במהלכם ובנוסף לאלו גם השכלה ומוניטין שנרכשו בתקופת הקשר הזוגי, אפילו לפני הנישואין ובוודאי במהלך שנות הנישואין.

נכסים אלו נתמכים לא פעם על ידי בת או בן הזוג השני, כשאלו מאפשרים לבן הזוג להתפתח ולפתח את נכסי הקריירה והמוניטין האלו תוך שהוא משפר את פוטנציאל ההשתכרות שלו בזכותם.

לדוגמה:
בני זוג בני 50 נשואים 25 שנה ועומדים בפני גירושין.

לזוג ארבעה ילדים. במהלך 25 שנות הנישואין למד הבעל לימודי רפואה, הפך לרופא מוערך והגיע לדרגה הגבוהה ביותר כמנהל בית חולים כחצי שנה לפני הגירושין.

בשביל לסייע לבעל להתקדם במקצוע, עיקר משאבי הטיפוח והטיפול בילדים ובבית היו האחריות האישה. בנוסף, במהלך השנים ולאור תפקידיו והתקדמותו המקצועית של הבעל, עברה המשפחה מספר מקומות מגורים ואף מספר שנים בחו"ל לצורך התמקצעות ולימודים של הבעל הרופא.

האישה עבדה בעבודות שאיפשרו לה להיות אחראית על גידול הילדים וטיפוח הבית, היא לא יכלה לפתח את עצמה ובטח שלא קריירה משלה.

עם הגירושין ניכר כי לבעל כושר השתכרות גבוה מאד, מוניטין אישי מכובד ביותר ולא מעט תארים.

לעומתו, לאישה אין כל מוניטין אישי ומקצועי וכושר ההשתכרות שלה נמוך ולא יציב.

פיצוי לזה שנשאר מאחור

לרוב בין בני זוג שבאים להתגרש יהיה בן זוג אחד שתמך וסייע לבן הזוג השני לפתח קריירה ועל כן, נכסיו של בן הזוג בעל פוטנציאל ההשתכרות הגבוה יותר שייכים לא מעט גם לזה אשר היה מאחרו ותמך.

במקרים בהם מצליח אחד מבני הזוג להוכיח שנכסי הקריירה של האחר נצברו בזכות מאמץ משותף של בני הזוג, זאת כשבן זוג אחד מבין השניים מקריב את ההתפתחות האישית והמקצועית שלו לטובת פיתוחו של בן הזוג השני, בית המשפט רשאי לקבוע "פיצוי" לאותו בן הזוג שתמך ונשאר מאחור.

יש בפיצוי זה הצדקה ערכית על כל אותן שנים בהן השקעתו של בן הזוג התומך היתה לא פחות קשה מהשקעתו של הקרייריסט ונדרשה לטובת קידומו.

נודה על האמת כי לרוב האישה היא זו אשר מוותרת על קריירה והתפתחות לטובתו של הבעל.

מה הפיצוי שניתן?

הפיצוי הזה יכול להיות למשל חלוקה שאיננה חצי חצי של הרכוש המשותף, אלא כך שבן הזוג שתמך ולא פיתח קריירה יקבל חלק גדול יותר, כמו כן, ניתן לקבוע כי הפיצוי יבוא בצורת תשלומים חודשיים קבועים מבן הזוג הקרייריסט לזה שלא פיתח קריירה למשך תקופה שתקבע, ואפילו לכל החיים.

ההחלטה וגובה הפיצוי מורכבים ואין נוסחא אחת חד משמעית לכך.

לסיכום, על אף שבשנת 2008 נעשה תיקון לסעיף 8 בחוק יחסי ממון משנת 1973, עדיין אין פסיקה חד משמעית ומודל מסודר וברור שיאפשר לשופטי בית המשפט לענייני משפחה להכריע ולפסוק בצורה אחידה את פערי ההשתכרות בין בני הזוג וחבל שכך.

מריבות רבות יכלו להימנע והליכי גירושין רבים להתקצר.

ייתכן ויעניין אותך עוד