כמה משלמים מזונות

מזונות ילדים - כמה, עד מתי ומי משלם?

לקבלת ייעוץ לתהליך נכון

    חישוב דמי מזונות ומדור

    חישוב מזונות

    שאלת מזונות הילדים היא אחת הסוגיות המרכזיות בכל הליך פרידה או גירושין של הורים לילדים.

    כמה מזונות משלמים? מי צריך לשלם מזונות? כיצד משפיעים זמני השהות על גובה המזונות? ומה קורה כאשר הילדים שוהים אצל שני ההורים באופן שווה?

    התשובה כיום אינה מסתכמת בסכום קבוע לכל ילד.

    מאז פסק הדין של בית המשפט העליון בבע״מ 919/15, חישוב מזונות ילדים, בעיקר כאשר הילדים מעל גיל 6, מחייב בחינה של התמונה המשפחתית והכלכלית כולה: צורכי הילדים, הכנסות ויכולות כלכליות של שני ההורים, זמני השהות והאופן שבו כל אחד מההורים נושא בפועל בהוצאות הילדים.

     

    חישוב מזונות

    במסגרת הליך גירושין או פרידה נדרש להסדיר גם את אופן הנשיאה בהוצאות הילדים.

    השאלה איננה רק מי משלם למי, אלא כיצד שני ההורים מממנים יחד את צורכי הילדים לאחר שהמשפחה עוברת להתנהל בשני בתים.

    לצורך חישוב מזונות הילדים נבחנים, בין היתר:

    • גיל הילדים וצורכיהם בפועל.
    • ההכנסות של שני ההורים ויכולותיהם הכלכליות מכלל המקורות.
    • חלוקת זמני השהות של הילדים בין ההורים.
    • הוצאות שההורים משלמים ישירות עבור הילדים.
    • עלויות המדור והחזקת שני הבתים.
    • הוצאות חינוך, בריאות, חוגים, קייטנות והוצאות מיוחדות נוספות.

    לכן אין נוסחה אחת שמתאימה לכל משפחה ואין סכום קבוע של מזונות לכל ילד.

     

    מי זכאי לקבלת דמי מזונות?

    הזכות למזונות היא בראש ובראשונה זכותו של הילד.

    ההורים הם האחראים לספק את צורכי ילדיהם, והשאלה כיצד תחולק האחריות הכלכלית ביניהם תלויה, בין היתר, בגיל הילדים ובדין החל על ההורים.

    כאשר מדובר בהורים יהודים, הדין מבחין בין ילדים שטרם מלאו להם 6 לבין ילדים מעל גיל 6.

    לגבי ילדים בגילאי 6–15 קבע בית המשפט העליון בבע״מ 919/15 כי שני ההורים חבים במזונות ילדיהם מדין צדקה, כאשר חלוקת הנטל ביניהם נקבעת לפי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, זמני השהות ומכלול נסיבות המשפחה.

    לאחר גיל 18, ובתקופת שירות צבאי או שירות לאומי, עשוי להמשיך חיוב מופחת בהתאם לדין, להסכם בין ההורים ולנסיבות המקרה.

    איך מתחילים הליך גירושין >>

     

    איך קובעים דמי מזונות?

    בעבר נהגו לעיתים להציג את חישוב המזונות כאילו מדובר בנוסחה פשוטה: סכום בסיס לילד, תוספת מדור ואחוזים קבועים מהוצאות נוספות.

    הגישה כיום מורכבת יותר. בית המשפט בוחן את צורכי הילדים ואת רמת החיים הרלוונטית למשפחה, את היכולות הכלכליות של שני ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם, את היחס בין היכולות ואת חלוקת זמני השהות בפועל.

     

    בפסיקה שלאחר בע״מ 919/15 מקובל להבחין בין סוגים שונים של הוצאות:

    • צרכים תלויי שהות, למשל מזון, צריכה שוטפת בבית וחלק מהוצאות היומיום שהורה מוציא כאשר הילד נמצא עמו.
    • צרכים שאינם תלויי שהות – למשל ביגוד, ציוד לבית הספר, תשלומי חינוך והוצאות אחרות שאינן משתנות לפי מספר הלילות אצל כל הורה.
    • הוצאות חריגות – כגון טיפולים רפואיים שאינם מכוסים, טיפולים רגשיים, אבחונים ולעיתים הוצאות חינוך מיוחדות.

    אין להיצמד בהכרח לנוסחה מתמטית בלבד. יש לבחון את נסיבותיה של כל משפחה ואת האופן שבו ההוצאות מתחלקות בפועל.

    לפרטים נוספים ויצירת קשר:

    כמה משלמים מזונות

    כמה משלמים מזונות

    אין כיום סכום מזונות אחיד שקבוע בחוק, ואין “מחירון מזונות” מחייב.

    אפשר למצוא בפסקי דין שונים אומדנים שונים לצורכי קטינים, ובתי המשפט עשויים להיעזר באומדנים כאשר לא הובאו ראיות מלאות. אולם אומדן שנקבע בתיק אחד אינו תעריף מחייב ואינו מתאים בהכרח למשפחה אחרת.

    לכן, הצגת סכום קבוע כגון 1,300–1,400 ₪ לילד כגובה מזונות מקובל עלולה להיות מטעה.

    שני ילדים באותו גיל יכולים לקבל הסדר מזונות שונה לחלוטין בשתי משפחות שונות, משום שהכנסות ההורים, זמני השהות, רמת החיים, עלויות הדיור והוצאות הילדים שונות.

    סכום המזונות ייקבע בהסכם

    כאשר ההורים מגיעים להסכמה במסגרת גישור או משא ומתן, הם יכולים לבנות מנגנון שמתאים למשפחה שלהם.

    אין חובה לבחור דווקא במודל שבו אחד ההורים מעביר מדי חודש סכום קבוע להורה האחר. ניתן לקבוע תשלום מזונות חודשי, חלוקת הוצאות לפי יחס הכנסות, חשבון משותף לצורכי הילדים, חלוקה של תחומי אחריות בין ההורים, או שילוב בין מספר מנגנונים.

    העיקר הוא שההסדר יהיה ברור, מעשי וצופה פני עתיד.

    בגישור נכון לבדוק לא רק מה יהיה סכום המזונות ביום חתימת ההסכם, אלא גם כיצד יתנהלו הוצאות הילדים בהמשך, כאשר צורכיהם והוצאותיהם משתנים עם הגיל.

    הלכת בע״מ 919/15 מה השתנה בחישוב מזונות ילדים?

    בשנת 2017 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בבע״מ 919/15, שנחשב להלכה מרכזית בתחום מזונות הילדים בישראל.

    פסק הדין עסק בהורים יהודים ובמזונות ילדים בגילאי 6–15 וקבע כי בגילאים אלה שני ההורים חבים במזונות ילדיהם מדין צדקה.

    חלוקת הנטל אינה בהכרח 50%-50%. היא נקבעת על פי היכולות הכלכליות היחסיות של שני ההורים מכלל המקורות העומדים לרשותם, תוך התחשבות בזמני השהות ובמכלול נסיבות המקרה.

    כלומר, שוויון אינו בהכרח חלוקה שווה של כל הוצאה. כאשר לאחד ההורים יכולת כלכלית גבוהה משמעותית מזו של ההורה האחר, ייתכן שחלקו במימון צורכי הילדים יהיה גבוה יותר.

    מנגד, כאשר הכנסות ההורים דומות וזמני השהות שווים או קרובים לשווים, עשויה להיות לכך השפעה משמעותית על סכום ההעברה החודשית בין ההורים.

    חשוב במיוחד: בע״מ 919/15 אינו קובע שבכל מקרה של זמני שהות שווים אין מזונות. גם כאשר הילדים נמצאים מחצית מהזמן אצל כל הורה, יש לבדוק את יחס ההכנסות, את רכיב המדור, את ההוצאות שאינן תלויות שהות ואת הוצאות הילדים בפועל.

    ההלכה אינה מחשבון מזונות. היא מחייבת בחינה פרטנית של המשפחה ושל האופן שבו הנטל הכלכלי מתחלק למעשה.

    מזונות ילדים עד גיל 6

    בע״מ 919/15 עסק ישירות בילדים בגילאי 6–15 ולא שינה את הדין האישי החל על ילדים שטרם מלאו להם 6.

    כאשר מדובר בהורים יהודים, החיוב בצרכים ההכרחיים של ילד מתחת לגיל 6 מוטל בעיקרו על האב לפי הדין האישי. עם זאת, בקביעת החיוב הקונקרטי בתי המשפט עשויים לבחון גם את התמונה המשפחתית הכוללת, ובכלל זה זמני השהות, הוצאות שכל אחד מההורים נושא בהן ונסיבות המקרה.

    לכן גם ביחס לילד מתחת לגיל 6 אין מקום להציג באתר סכום קשיח או נוסחה אחת המתאימה לכל משפחה.

    חישוב דמי המדור במזונות

    מדור הוא רכיב הדיור של הילדים. הוא עשוי לכלול את חלקם של הילדים בעלות המגורים, ובנפרד עשויות להילקח בחשבון גם הוצאות החזקת המדור, כגון ארנונה, מים, חשמל, ועד בית והוצאות רלוונטיות נוספות.

    בעבר היה מקובל לעשות שימוש באחוזים כגון 30% לילד אחד, 40% לשני ילדים ו-50% לשלושה ילדים ומעלה.

    חשוב להבין: אחוזים אלה אינם כלל סטטוטורי ואינם נוסחה מחייבת.

    לאחר בע״מ 919/15, ובמיוחד כאשר הילדים שוהים בשני בתים, יש לבחון את הוצאות המדור כחלק מהתמונה הכלכלית הכוללת: היכן הילדים שוהים, אילו הוצאות דיור נושא כל אחד מההורים, מהם פערי ההכנסות ומהי עלות המדור הסבירה בנסיבות אותה משפחה.

    בתי המשפט עדיין עשויים להיעזר באחוזים שהיו מקובלים בעבר ככלי עזר במקרים המתאימים, אך הם אינם מחליפים בדיקה פרטנית.

    חישוב המדור והשיוויון בין המינים

    כאשר הילדים שוהים באופן משמעותי בשני בתים, שני ההורים נדרשים להחזיק בית המתאים לשהייתם של הילדים.

    לכן לא נכון לבחון באופן אוטומטי רק את עלות המדור בביתו של אחד ההורים. יש להתייחס לעלות הדיור בשני הבתים, ליכולות הכלכליות היחסיות ולזמני השהות.

    המטרה אינה ליצור זהות כלכלית מוחלטת בין שני משקי הבית, אלא לקבוע חלוקת נטל שמביאה בחשבון את צורכי הילדים ואת היכולת הכלכלית היחסית של שני הוריהם.

    גובה דמי מזונות

    גובה המזונות אינו נגזר רק ממשכורתם של ההורים.

    הפסיקה מתייחסת ליכולות הכלכליות מכלל המקורות. לכן עשויים להיבחן, בהתאם לנסיבות המקרה, שכר עבודה, הכנסה מעסק, נכסים, מקורות הוניים, הטבות ולעיתים גם כושר השתכרות.

    במקביל יש לבחון את צורכי הילדים בפועל ואת רמת החיים הרלוונטית להם. לכן לא נכון לקבוע מראש כי ילד אחד “עולה” סכום מסוים או שכל משפחה בעלת אותה הכנסה צריכה להגיע לאותו חיוב.

    דמי מזונות ממוצעים לחודש – מזונות הכרחיים

    מבחינה משפטית אין כיום סכום ממוצע אחד שנכון להציג כמזונות הכרחיים לכל ילד.

    המונח “מזונות הכרחיים” רלוונטי במיוחד לדיון בילדים מתחת לגיל 6, אך אינו בסיס נכון ליצירת “מחירון מזונות” לילדים מעל גיל 6.

    ביחס לילדים מעל גיל 6 נבחנים מכלול צורכי הילדים, היכולות הכלכליות של שני ההורים, זמני השהות והחלוקה המעשית בין צרכים תלויי שהות, צרכים שאינם תלויי שהות והוצאות חריגות.

    כאשר ילד מתגורר בשני בתים, אף עשויות להיווצר הוצאות כפולות או מוגדלות, כגון חדר, ציוד ומוצרי בסיס הנדרשים בשני משקי הבית. לכן עצם קיומם של זמני שהות נרחבים אינו אומר בהכרח שהעלות הכוללת של גידול הילד קטנה.

    מזונות מדין צדקה

    ביחס להורים יהודים, לאחר גיל 6 חיוב המזונות הוא מדין צדקה.

    בע״מ 919/15 קבע לגבי גילאי 6–15 כי החיוב חל על שני ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות היחסיות ולזמני השהות. בגילאי 15–18 החיוב היה ממילא מדין צדקה.

    חשוב להבדיל בין חלוקה שווה לחלוקה שוויונית. כאשר קיימים פערים משמעותיים ביכולות הכלכליות, אין הכרח שכל הוצאה של הילדים תחול דווקא מחצה על מחצה. החלוקה צריכה לשקף את יכולות ההורים ואת מכלול הנסיבות.

    הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך

    בנוסף להוצאות היומיומיות של הילדים קיימות הוצאות שאינן נכללות בהכרח בתשלום החודשי הרגיל.

    אלה עשויות לכלול, בין היתר, הוצאות רפואיות שאינן מכוסות, טיפולים רגשיים, טיפולי שיניים ואורתודונטיה, אבחונים, שיעורים פרטיים, תשלומי בית ספר, חוגים וקייטנות.

    בהסכם גירושין חשוב לא רק לקבוע כיצד תחולק ההוצאה, אלא גם להגדיר מה נחשב הוצאה משותפת, אילו הוצאות דורשות הסכמה מראש, האם קיימת תקרה כספית, כיצד מועברות אסמכתאות ובתוך כמה זמן מתבצע ההחזר.

    אין חובה שהוצאות אלה יחולקו תמיד 50%-50%. ניתן לקבוע חלוקה לפי יחס ההכנסות או מנגנון אחר שמתאים למשפחה.

    מה קורה כאשר קיימת משמורת פיזית משותפת של שני ההורים?

    כאשר הילדים שוהים באופן משמעותי אצל שני ההורים, כל אחד מהם נושא ישירות בחלק מהוצאות הילדים בזמן שהם בביתו.

    בע״מ 919/15 התייחס גם לשאלה כיצד לנהל הוצאות שאינן הוצאות קיום שוטפות. בפסק הדין הוצע, בין היתר, מנגנון של “הורה מרכז” שירכז הוצאות מסוימות, לצד אפשרות להשתמש במנגנונים אחרים, כגון חשבון משותף.

    בגישור ניתן להתאים את המנגנון למשפחה עצמה. יש משפחות שבהן נכון לקבוע הורה מרכז, אחרות מעדיפות חשבון ייעודי לילדים, ויש משפחות שבהן עדיף לחלק מראש תחומי אחריות ברורים.

    המטרה היא שמימון צורכי הילדים לא יהפוך בכל חודש למקור חדש למחלוקת.

    ענייני מדור לפי בע״מ 919/15

    הלכת בע״מ 919/15 אינה קובעת נוסחה נפרדת וקשיחה למדור. המדור הוא חלק מצורכי הילדים ומהמערך הכלכלי הכולל שיש לבחון.

    כאשר הילדים מתגוררים בשני בתים, נדרש להביא בחשבון את העובדה ששני ההורים נושאים בהוצאות דיור עבורם. עם זאת, עצם קיומם של שני בתים אינו מחייב שהתוצאה תהיה אפס תשלום מדור.

    פערי הכנסה משמעותיים, פערי עלויות הדיור וזמני שהות שונים עשויים להצדיק השתתפות של הורה אחד במדור הילדים בביתו של ההורה האחר.

    האם כל הורה יישא בעין בהוצאות המדור של הקטינים?

    לא בהכרח.

    כאשר זמני השהות שווים והיכולות הכלכליות דומות, ייתכנו מקרים שבהם כל הורה יישא בהוצאות הבית שלו ללא העברה נוספת בגין המדור. אבל אין מדובר בכלל אוטומטי.

    בכל מקרה יש לבחון את הכנסות שני ההורים, עלויות המדור, מספר הילדים, זמני השהות והיכולת של כל בית לתת לילדים תנאי מגורים הולמים.

    האם אפשר לשנות סכום מזונות שנקבע בעבר?

    פסק דין למזונות או הסכם שקיבל תוקף של פסק דין אינו משתנה רק משום שהדין התפתח או משום שאחד ההורים סבור בדיעבד שהסכום אינו מתאים.

    בית המשפט העליון הבהיר בבע״מ 7670/18 כי עצם הלכת בע״מ 919/15 אינה, כשלעצמה, שינוי נסיבות מהותי שמאפשר לפתוח מחדש חיוב מזונות חלוט. לצורך שינוי חיוב קיים יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי הקשור לנסיבותיהם הפרטניות של הצדדים והילדים.

    איך קובעים מזונות ילדים במסגרת גישור?

    בגישור אין צורך להפוך את שאלת המזונות לתרגיל מתמטי בלבד. המטרה היא לבנות מנגנון כלכלי שמתאים למשפחה הספציפית וניתן ליישום לאורך זמן.

    לשם כך נכון למפות את הוצאות הילדים בפועל, את הכנסות ההורים, את זמני השהות, את עלויות שני משקי הבית ואת ההוצאות הצפויות להשתנות עם השנים.

    אפשר לבחור בתשלום חודשי קבוע, בחלוקה ישירה של הוצאות, בחשבון משותף, בקביעת הורה מרכז להוצאות מסוימות, בחלוקה יחסית לפי הכנסות או בשילוב בין מספר מנגנונים.

    הסכם טוב הוא הסכם שניתן להבין וליישם גם מספר שנים לאחר שנחתם, ושאינו מחייב את ההורים לנהל משא ומתן חדש בכל פעם שהילד זקוק לטיפול שיניים, שיעור פרטי או קייטנה.

    אז כמה מזונות ילדים צריך לשלם?

    אין תשובה נכונה לשאלה הזו בלי להכיר את המשפחה.

    אותם שני ילדים יכולים להצדיק הסדר מזונות שונה לחלוטין בשתי משפחות שונות.

    יש לבחון את גיל הילדים, צורכיהם, זמני השהות, הכנסת כל אחד מההורים, היכולות הכלכליות מכלל המקורות, עלויות המגורים, ההוצאות שכל הורה משלם ישירות והאופן שבו המשפחה התנהלה לפני הפרידה.

    לכן חישוב מזונות ילדים צריך להתחיל בנתונים ולא במספר.

    במסגרת גישור ניתן לבנות תמונה כלכלית מלאה ולהגיע להסדר שנותן מענה אמיתי לצורכי הילדים, ובמקביל הוא ישים עבור שני ההורים לאורך זמן.

    מידע נוסף שיכול לעניין אותך:

    גירושין בהסכמה – כך תעשו את זה נכון

    איך מתחילים הליך גירושין

    כמה עולה גישור גירושין

    כמה זמן לוקח להתגרש

    פתיחת תיק גירושין – מה ההליך התקין?

     

    המידע בעמוד זה הוא מידע כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני. דיני מזונות ילדים תלויים בדין החל, בגיל הילדים, בנסיבות המשפחה ובפסיקה הרלוונטית לכל מקרה

    שאלות חשובות

    האם אני צריך עורך דין שילווה אותי בתהליך גישור?

    פעמים רבות שואלים אותי אם יש צורך בליוווי מקביל של עורך דין חיצוני להליך הגישור.

    התשובה אינה חד משמעית, אבל ההמלצה היא לתת אמון במגשר ובצוות המקצועי שמלווה את התהליך.

     

     

    מה יהיה עם הילדים?

    לפני שאנו נפרדים פיזית, ומתחילים להתנהל כזוג גרוש, אנו חייבים לתת את הדעת לכל ההתנהלות היומיומית של הילדים במטרה למזער למינימום את השיבוש באורח החיים הרגיל והתקין שלהם. אין ספק שחייהם יראו מעתה אחרת, הם נאלצים להסתגן לאורח חיים חדש, אך תכנון, שיתוף פעולה שלכם, וראייה לטווח ארוך יקלו על ההתנהלות היומיומית, ויהפכו את השינוי להדרגתי.

    למה לבחור בגישור גירושין?

    כשאני בוחר נכון ובוחר בשבילי, "החיים שאחרי" לך ולילדיך יראו אחרת. הליך גירושין הינו מורכב רגשית ומלווה בהרבה טלטלות וחוסר וודאות. תוסיפו על זה מאבקים מיותרים על רכוש, וההתאוששות תהיה קשה וארוכה יותר.

    יתרונות גישור גירושין עולים על הכל.

    דילוג לתוכן